האם ילדים שגדלים בחינוך מתירני מאופיינים בדימוי עצמי גבוה?
מה הקשר בין הצבת גבולות לפיתוח הביטחון העצמי שלהם?
תיאור ששמעתי מקולגה, ממחיש את הצורך בהצבת גבולות לילדים: דמיינו שאתם עולים על גג בניין גבוה ואין בו מעקה. מפחיד, נכון? לא ניתן לילדים שלנו להסתובב בגג בחופשיות וגם אנחנו ניזהר.
כך, כאשר איננו מציבים גבול ברור לילד שלנו, זה מפחיד אותו. הילד לא יתרוצץ בחופשיות לבדוק, לחקור את הסביבה בסקרנות. הוא ייצמד אלינו, יחשוש.
איך הצבת גבולות לילד מסייעת לפיתוח הביטחון העצמי? הילד מתאמן בהתמודדויות שיעזרו לו בהמשך ההתפתחות שלו. הילד חווה ביטחון, כי יש מי ששומר עליו, יש מי ש'רואה' אותו. הפגנת חולשה שלנו מול הילד, מערערת לו את הביטחון ב'גב' החזק שיש לו מאיתנו. חשוב מאד לתת לילד את התחושה שיש לו על מי לסמוך. בהצבת גבולות ברורים, אנחנו מגדירים ציפיות הן מהילד, והן מאיתנו ההורים.
מחקרים בשנות השמונים הראו שילדים הגדלים בחינוך המתירני, מאופיינים ברמות גבוהות של אלימות, נשירה ממסגרות, שימוש בסמים, עבריינות והפקרות מינית. אותם ילדים, אופיינו בדימוי עצמי נמוך במיוחד. אותו גורם שניסו לטפח – העלאת הדימוי העצמי, נמצא אצל ילדים שחונכו בחינוך מתירני כנמוך במיוחד.
דימוי עצמי מתפתח לא רק באמצעות שבחים וטפיחה על השכם של הילד: גם כשההורה אומר לילד הבוכה בפרידה מהגן: 'אתה תשאר בגן ואני אאסוף אותך בסוף היום. אתה צריך להתמודד, גם אם זה נראה לך בלתי אפשרי, וקשה'. הילד שנאלץ להתמודד עם חווייה של כורח, שם מתפתח הדימוי העצמי החיובי.
מה קרה לסמכות ההורית של פעם?
- צמצום מקורות התמיכה- כבר אין את התמיכה של המשפחה המורחבת-השבטית, כמו פעם
- צמצום נוכחות הורים בחיי הילדים- היום שני ההורים עובדים, ולעיתים גם שעות מרובות
- צמצום יכולת השגחת ההורים על הילדים- בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית
- תרבות המטילה את ה'אשמה' על ההורים, ובעקבות כך ההורים מבודדים
הפרדוקס של ההורים של ימינו: לא היה דור הורים שהשקיע בילדיו כמו הדור הנוכחי, ועדיין מואשם שהוא דור של הורים שאינם טובים דים !
אז איך עושים את זה נכון? איך מציבים גבולות ברורים לילד ועומדים בהם? מחקרים רבים מראים כי השגחה הורית היא הבסיס החשוב ביותר למניעת התנהגויות שליליות אצל ילדינו.
מהי השגחה הורית? הרי איננו יכולים להיות 24/7 בחייהם?
פרופ' חיים עומר שפיתח את 'מודל הסמכות החדשה', מתאר את ההשגחה ההורית בעידן של היום ומתאר כיצד ניתן לשלב בין השגחה הורית ובין פרטיות שכל כך חשובה וחיונית לילדינו: 'עלינו למצוא איזון בו נוכל לקיים חופש, פרטיות ואמון מבלי לסכן את הילד' . אך מה קורה כשנער מתחבר עם ילדים בעיתיים או שהיו לו הסתבכויות בעבר? ההשגחה צריכה להיות צמודה יותר. ההשגחה ההורית האמיתית מעבירה לילד את המסר 'אנחנו כאן', ולא 'אנחנו עוקבים אחריך'.
מה ההורים יכולים לעשות, על פי עקרונות 'הסמכות החדשה':
- נוכחות, במקום סמכות מרוחקת או חברות עם הילד: אנו ההורים שלך ואי אפשר ל'פטר' אותנו. גם כשקשה, עדיין נישאר ההורים שלך. הסמכות תבוא לידי ביטוי תוך הפגנת דאגה, ולא בדרך שיוויונית או חברית.
- שליטה עצמית, במקום רצון לשליטה על הילד: אנו יכולים לשלוט על תגובותינו ולא על תגובות הילד או מחשבותיו. השפעה על הילד ממקום של שליטה עצמית
- השגחה: השגחה היא גורם מכריע בצמצום פעולות סיכון של ילדים ונוער, הידיעה כי ההורה מתעניין ועוקב מקרוב מקנה לו נוכחות ומשקל.
- קהילה ותמיכה, במקום בדידות הורית: תמיכת בן הזוג או כל גורם מבוגר מהסביבה הקרובה מסייעים להגברת הסמכות ההורית. גיוס הסביבה, שיהיה מישהו איתי בבית שיעזור לי לספוג את הכעסים של הילד מאד עוזר להוריד הסלמה כשיש אדם נוסף בבית.
- השהייה ותיקון, במקום מיידיות: כדאי לזכור 'להכות בברזל בעודו קר', כדי ליצור תנאים שמאפשרים את השינוי. אם קרה משבר, אפשר להשתהות, לחשוב ולומר: 'אני לא מוכן לקבל את ההתנהגות הזו, אחשוב על זה ונדבר בהמשך'. ההשהיה מאפשרת זמן לחשיבה ולא לנקיטת צעדים כ'שליפה מהמותן'.
- התמדה: שינוי הדרגתי יושג ע"י התמדה.
נקודות למחשבה בדרך להצבת גבולות:
- הציבו גבולות ברורים שחשובים לכם והיו עקביים בשמירה עליהם
- התאימו את הגבולות לגיל הילד ולצרכיו המתפתחים
- היו נכונים להגמיש את הגבולות כשצריך
- אפשרו לילד לבטא את סקרנותו: הפחיתו באיסורים: יותר 'כן' ופחות 'לא'
- הציבו גבולות שתוכלו לאכוף ושמשו מודל לילדיכם
- היו תקיפים, לא תוקפניים ולא שיפוטיים
טיפול רגשי: יש ילדים המפתחים קשיים בשלבי ההתפתחות השונים, שעלולים להשפיע על ההתפתחות התקינה. בגילאי גן חובה וביה"ס היסודי עלולות להופיע בעיות רגשיות, ביניהן: חרדה ודיכאון, בעיות חברתיות, בדידות חברתית, קושי במיומנויות חברתיות ובעיות התנהגות.
טיפול רגשי מספק מענה מקצועי לילדים הזקוקים לחיזוק יכולותיהם החברתיות-רגשיות וכן לסייע במצבים רבים, ביניהם–
- בעיות חברתיות
- בעיות בלימודים
- בעיות רגשיות: חרדות, פחדים, כעס, דיכאון
- בעיות התנהגות, ועוד…
טיפול רגשי באמנויות ופסיכודרמה הוא מקום בטוח לשינוי: הילד לומד להתמודד בעצמו עם רגשות, מצבים חברתיים ויחסים בינאישיים
למה דווקא טיפול באמצעות אמנות ופסיכודרמה? תרפיה באומנות ופסיכודרמה מאפשרת להגיע אל עולמו הפנימי של הילד, אל הפחדים, החרדות, הכעסים והקשיים של הילד ובכך לסייע לו. הטיפול חוויתי ויצירתי, מסייע להתפתחות אישית ולשיפור באיכות חיי הילד וההורים.
לפרטים נוספים: בטלפון 054-4940915
או בפייסבוק- לי ליבר M.A טיפול בפסיכודרמה
