גיל ההתבגרות

למה לא סיפרו לנו שגיל ההתבגרות מתחיל כבר בגיל 11-10?

המתבגר שלכם 'בועט' במוסכמות, מורד בסמכותכם כהורים, פונה לחבריו לקבלת תמיכה, זעוף ומחמיץ פנים, מסתגר בחדרו…? אלו התנהגויות אופייניות לגיל ההתבגרות, שמתחיל היום כבר בגיל צעיר יותר מבעבר.

המתבגרים של היום חיים בתקופה שבה מרבית המסגרות נפרצות ואין כמעט תחום שהוא טאבו, דבר שהופך את הגבולות הפנימיים שלהם לגמישים יותר. גם המהפיכה הטכנולוגית וגם המתירנות המינית, תורמים ל'סערת גיל ההתבגרות'.

מה עושים? חשוב לתת למתבגר את התחושה שאתם שם עבורו, וכשירצה לדבר איתכם, אתם תמיד תהיו זמינים לו. מידת הסבלנות של ההורים לתופעות גיל ההתבגרות מסייעת למיתון ההתנהגויות הללו, כך לפי ממצאי מחקר שערך הפסיכיאטר פרופ' דניאל עופר, על 10,000 מתבגרים ברחבי ארה"ב.  לדבריו, המתבגרים נחלקים לשלוש קבוצות התנהגות: כרבע מהמתבגרים 'סוערים', רבע 'מתונים יחסית' וכמחצית מהם 'רגועים'.

מה המשותף למתבגרים עם התנהגות 'סוערת'?

ההורות שלהם ! הפתעה הגדולה היא, שדווקא ל'מתונים יחסית' היתה הורות לא יציבה, לעומת ה'סוערים', שהדבר שאפיין את מרביתם: הורות נוקשה: הורים שלא יכלו להכיל את ה'נפרדות' של המתבגר, שלא הפנימו שהמתבגר לא איזו 'שלוחה' שלהם. ההורות הנוקשה, שהתאימה לפני 70 שנה  כשהמתבגר פחד והעריץ את הוריו, אינה מתאימה לדור שלנו. (גם אירועי חיים קשים עשויים להוביל את המתבגרים ליותר 'סוערים'). אם הקשר הוא טוב, מכיל וגמיש, יש סיכוי רב שהמתבגרים יעברו את גיל ההתבגרות בקבוצת ה'מתונים יחסית', או בקבוצת ה'רגועים'.

כמו המתבגרים, גם ההורים שלהם עוברים שינויים: מרבית הורים למתבגרים הם בני גיל 40 פלוס. אמצע החיים, ההורה עסוק בבדיקות עצמיות: האם אני מרוצה מהזוגיות, מהעבודה?  חלקם צריכים להתמודד עם טיפול בהורים מתבגרים. (אגב, גירושים כשהילדים בגיל ההתבגרות, עם כל אירועי דחק של גיל ההתבגרות, מקשים על המתבגר יותר).

בתקופה זו יש הורים שבאיזשהו מקום מפחדים מהמתבגר שלהם. פעם ההורה היה החזק והמחליט, המורה. הילד קטן והעולם גדול. היום, הילד מחזיק את העולם בכף ידו, יודע יותר. שלא נטעה- ההורים נהנים לגדל ילדים אינדיבידואליסטים, מצליחנים, נרקיסיסטיים, ובתוך זה נוצר טשטוש גדול: או שהילד הוא חזק והמבוגר חלש, או ההיפך. לא מזמן, אמרו להורים, שאם 'יתפעמו' ללא הרף מהילד, זה מה שיבנה את הדימוי העצמי שלו, וזה מה שהם חושבים שזה נכון לעשות.

ההתפתחות הטכנולוגית היא השינוי המרכזי בתקופתנו, שינוי שמשפיע לשני הכיוונים. גם המתבגר הנמצא ללא הרף מול המסכים, וגם הנוכחות ההורית פוחתת בגלל השימוש בטכנולוגיה: ההורים ממשיכים לעבוד מהבית, לדבר בטלפון מהבית, להשיב על 'ווטסאפ' מהבית. לכולנו יש קושי בהשהייה, אנחנו עונים תמיד כל הזמן. אז איזו דוגמה ההורה מהווה למתבגר?

בתקופת גיל ההתבגרות, העלייה בכמות הקונפליקטים היא נורמטיבית ותקינה. יחד עם זאת, יש משמעות גדולה לאופן פתירת הקונפליקט. האם ההורים שורדים את הקונפליקט או כל קונפליקט הופך להיות שבר גדול?

אחד הקשיים המאד גדולים של ההורים הוא למצוא את המרחק המתאים: מה זה נוקשה? להגביל את הילד לחזרה בשעה אחת בלילה, זו הורות נוקשה? לא לאפשר לו לצאת ערב לפני הבגרות היא הורות נוקשה?

המתבגר רוצה את האוטונומיה אך להשאר בקשר. במחקר של פרופ' עופרה מייזלס- בתשובה לשאלה: למי תפנו אם אתם צריכים עזרה במצב משברי : 80% השיבו שיפנו לאמא. המתבגר זקוק מאד להורים, על אף שההורים לא תמיד יודעים זאת.  זה לא רק שהילד נפרד מהאמא, זה גם שהאמא נפרדת מהילד. גם ההורים הם בסוג של מאבק באוטונומיה מול קשר. כמה לשחרר וכמה להתקרב.  שני הצדדים נמצאים באותה הסירה, כל צד חווה את זה אחרת.

אחד הפרדוקסים של גיל ההתבגרות זה ליצור נפרדות: המתבגר מנסה להיות נפרד מההורה, מתלבש אחרת, שומע מוזיקה אחרת, ההורה כבר לא 'מושלם' כמו שהמתבגר חשב, יש הורים שרוצים שילדים יגשימו חלומות שהם עצמם לא הצליחו להגשים ולפעמים הציפיות של ההורים עוברות אל ילדיהם ב'לא מודע'.

כשהילד שולט בהורה ביד רמה- העימות של המתבגר יוצר את הנפרדות. ההורה עושה בדיוק מה שהמתבגר רוצה, הורים כמשרתים וכבני ערובה לילד- מביאים את האוכל לחדרו, מסיעים אותו, מנסים להסתחבק איתו, מעשנים איתו, שותים איתו, בסופו של דבר, המתבגרים האלו לא יודעים להתמודד עם הקשיים של החיים.

כששאלו מתבגרים במחקרים 'מה הדבר שהכי היו רוצים מההורים, השיבו- 'שבבית יהיה רגוע, יחסים טובים בין ההורים, שהמצב הכלכלי יהיה טוב, שהזוגיות בין ההורים תהיה טובה'. הם צריכים את המקום הבטוח שאליו יוכלו לחזור ולהתנחם בו. המקרים הכי קשים אצל המתבגרים זה כשהאווירה בבית בין ההורים עצמם היא לא טובה.  'מעין מחאת המתבגרIMG_4851– אם אתם מתנהלים במלחמה, כך גם אני אתנהל במלחמה'.

אם ילדכם חווה קושי, חשוב לפנות לטיפול, כדי שהקשיים לא יתקבעו.

טיפול רגשי פרטני  מספק מענה מקצועי לילדים הזקוקים לחיזוק יכולותיהם החברתיות-רגשיות וכן לסייע במצבים רבים, ביניהם

  • בעיות חברתיות
  • בעיות בלימודים
  • בעיות רגשיות: חרדות, פחדים, כעס, דיכאון
  • בעיות התנהגות, ועוד…

טיפול רגשי באמנויות ופסיכודרמה הוא מקום בטוח לשינוי: הילד לומד להתמודד בעצמו עם רגשות, מצבים חברתיים ויחסים בינאישיים

למה דווקא טיפול באמצעות אמנות ופסיכודרמה? תרפיה באמנות ופסיכודרמה מאפשרת להגיע אל עולמו הפנימי של הילד, אל הפחדים, החרדות, הכעסים והקשיים של הילד ובכך לסייע לו. הטיפול חוויתי ויצירתי, מסייע להתפתחות אישית ולשיפור באיכות חיי הילד וההורים.

לפרטים נוספים: בטלפון 054-4940915
או בפייסבוק- לי ליבר M.A טיפול בפסיכודרמה

עלויות:

  • טיפול פרטני מפגש בודד: 300 ₪ למפגש בן 50 דקות.