הילד טורק את הדלת, מתחצף? הבת שלכם כל הזמן בסמארטפון,  לא רוצה לדבר איתכם?  הילד המתוק והחברותי הפך פתאום לסגור ואדיש. הבת מתווכחת על כל דבר כמעט?

ברוכים הבאים לגיל ההתבגרות. יש ילדים שאצלם זה מתחיל היום כבר בגיל 10-11.  בגיל זה המתבגר מתחיל לגבש זהות אוטונומית ועצמאית, ומתבגרים רבים מדגישים את השונות שלהם מההורים בהתנהגויות שונות המלוות באדישות, וכחנות יתר, ואף לעיתים בדפוסי התנהגות מתריסים ומתחצפים. השינויים הללו במצבי הרוח של המתבגר ושינויי דפוס התנהגותו, דורשים מאיתנו ההורים מיומנויות נוספות לתפקידנו כהורה למתבגר.

מספר טיפים לשיפור התקשורת עם המתבגר:

• פרטיות: המתבגרים זקוקים לפרטיותם, שכן זהו אחד המאפיינים של הגיל – הצורך בפרטיות. כך נעביר למתבגר שלנו את המסר שרצונו בהתרחקות הוא לגיטימי וטבעי, והקונפליקט בין קרבה לעצמאות יחווה כעוצמתי פחות, ואף יאפשר למתבגר לשתף אותו במקביל לשמירה על היבט התפתחותי חשוב.
• היו נוכחים בחייהם: מתבגרים וילדים זקוקים לנוכחות הורית . לכן, המשיכו בהענקת תשומת לב, התעניינות ואכפתיות תוך איזון בצורך של המתבגר בפרטיות.
• הקשיבו: הקשבה אמתית תמיד חשובה, ובגיל זה חשיבותה מועצמת: תנו למתבגר יחס של מבוגר. שתפו אותם, אך עדיין שמרו את גבולות הסמכות ההורית.
• סערות הגיל: אנו עדים להתנהגות לעיתים חסרת פרופורציה של המתבגר: החברה שלי לא רוצה אותי? אני לא שווה כלום. עלינו להתייחס באופן אמפתי ורגיש, להכיל את רגשותיו של המתבגר, עוצמתיים ומוקצנים ככל שיהיו.
• חבר טוב של המתבגר: טעות של הורים רבים היא 'להיות החבר הטוב של הילד'. מערכות יחסים כאלה, מאופיינות בהיעדר גבולות ובסופו של דבר לא תורמות למתבגרים ולעיתים עלולות להזיק להם.
• פנו לייעוץ: גיל ההתבגרות, מציב אתגרים לא פשוטים. כאשר התקשורת עם המתבגר איננה נעימה ויעילה פנו להדרכת הורים
  • ובעיקר- לא להבהל: כעס בגיל ההתבגרות הינו טבעי ובא לשרת תפקידים פסיכולוגיים שונים, זה שהמתבגר כועס לא אומר שאתם הורים גרועים