להפסיק את דפוס התגובה האוטומטי בשלושה צעדים-

איך לא להגיב מתוך דפוס תגובה אוטומטי?

"כששמעתי את מה ששירה אמרה, כאילו חטפתי אגרוף בבטן. התכווצתי ונאלמתי דום. כל כך נפגעתי כך שישבתי כל הערב מבואסת. אחר כך חשבתי שהייתי יכולה לומר משהו, כלומר לא רק שנפגעתי מדבריה, אלא גם התבאסתי על עצמי למה הגבתי כפי שהגבתי", כך אמרה נילי (השמות בדויים), וביקשה לקבל כלים כיצד להתנהל להבא.

מה קורה שם בדפוס התגובה האוטומטי?

אנו חושבים אלפי מחשבות מדי יום (יש האומדים בכ- 70,000 מחשבות מדי יום), וכדי שנוכל להתמודד עם שטף המידע ולא להתעכב על כל מחשבה ולנתח אותה, אנו מגיבים הרבה פעמים ב'קיצורי דרך' שחלקם הופכים לדפוס תגובה אוטומטי. כשהאמיגדלה, אותו חלק במוח העתיק שלנו, מפרשת מצב כ'איום על הקיום', היא נכנסת ל'מוד' תגובה אוטומטי 'הילחם, או ברח'.

בגדול ובאופן פשטני מאד- כשהאדם הקדמון חי ביער לפני כחצי מיליון שנה, ולפתע הגיח מולו דוב ענק ומפחיד, המוח העתיק מיד תרגם את המצב כ'איום על הקיום' ולכן התגובה האוטומטית במקרה זה היתה 'ברח'. לעומת זאת, כשהאדם הקדמון ראה חזיר קטן ביער, הוא קיבל פקודה 'תקוף', כי צריך היה מזון לארוחת הערב.  מאז עברו השנים, ואנחנו לא ממש פוגשים ברחוב דב ענק ומפחיד, אבל דפוס התגובה האוטומטי של 'ברח או הילחם' עדיין קיים. זה קורה לנו כשמוח העתיק מפרש מצב כלשהו כ'איום על הקיום' והרבה פעמים מתחת לתגובה האוטומטית, חבויים תכנים מהעבר שמנהלים אותנו גם היום.

איך אפשר לשנות את התגובה האוטומטית?

3 צעדים לשינוי דפוס אוטומטי-

שלב ראשון- קחו נשימה עמוקה. היא מזרימה חמצן לקורטקס, ל'מוח החושב', ומאפשרת את שברירי השנייה שחיוניים להשהיית התגובה האוטומטית של ה'מוח העתיק'.

שלב שני- הכניסו סימן שאלה. אפשר לשאול "יכול לומר למה התכוונת?". אם נילי היתה שואלת את שירה באותו רגע "למה התכוונת כשאמרת …", היא לא היתה חשה התכווצות בבטן ואולי גם לא היתה מבואסת כל הערב, כי היתה מבררת עם שירה למה התכוונה בדבריה (וסביר להניח ששירה לא התכוונה לפגוע בנילי). פרט לכך, ברגע שאנו שואלים שאלה, ה'מוח החושב' מתחיל לחשוב, ולא ישר מגיב באוטומט.

שלב שלישי- לתת עוד פירוש אפשרי. כשאנחנו נעלבים ממשהו, הרבה פעמים זה קצר בתקשורת, או פירוש לא נכון שלנו על דברים או סיטואציה, לכן, כדאי להוסיף עוד הסבר אופציונלי. החיים הם לא 'שחור-לבן', יש עוד הרבה גוונים באמצע ובמצבים כאלה שאנו מפרשים אותם באופן שלילי, ההמלצה היא להוסיף עוד הסבר חיובי אפשרי.

חשוב לזכור, שכל שינוי דורש תרגול שיש בו ניסיונות מוצלחים וניסיונות מוצלחים פחות. החשוב הוא להמשיך ולתרגל.