ילדים מתבגרים בבית-

גם בימים כתיקונם, גיל ההתבגרות לא קל להורים ולמתבגרים. בפרט בימי הקורונה כאשר כל המשפחה בבית ביחד, הקונפליקטים מתרבים והתגובות שגם ככה לא תמיד נעימות, עלולות להסלים.  חשוב לדעת שהקונפליקטים הם חלק בלתי נפרד מתהליך ההתבגרות, ומה שיעשה את ההבדל בין התנהגות סבירה לבין התנהגות פרועה של המתבגרים, זה דווקא היחס של ההורים.

מחקר שערך הפסיכיאטר פרופ' דניאל עופר על 10,000 מתבגרים בארה"ב, מצא שרבע מהמתבגרים עוברים את גיל ההתבגרות בצורה סוערת, רבע מהם בצורה מתונה יחסית וחצי מהם עוברים את גיל ההתבגרות באופן רגוע.

ההורים למתבגרים שעוברים את התקופה הזו בצורה סוערת- הם הורים בעלי גבולות נוקשים שמתקשים להכיל את המתבגר על שלל התנהגויותיו, מתקשים לפרגן ובאופן כללי פחות מכילים מאשר הורים למתבגרים שעוברים את התקופה באופן רגוע. הורות נוקשה שהיתה אופיינית לדור הקודם, לא מתאימה היום. אם הקשר בין ההורים לילדיהם מכיל וגמיש, הסיכוי גדול יותר שהמתבגרים יצלחו את התקופה בצורה מתונה יחסית או יהיו בקבוצת ה'רגועים'. פעם, ההורה היה החזק, זה שמחליט, והיום בעידן בו אנו רוצים לגדל ילדים מצליחים, לעיתים הגבולות מטשטשים, יש משפחות בהן הילד הופך להיות החזק והמבוגר לחלש. יש הורים ש'מסתחבקים' עם הילדים שלהם, לעיתים שותים איתם אלכוהול, מעשנים יחד ובסופו של דבר חלק ממתבגרים אלו לא מתמודדים היטב עם הקשיים של החיים.

יש דפוסי הורות נוספים שלא מסייעים לצלוח את גיל ההתבגרות בשלווה, כמו הורים שמשדרים מסרים הפוכים, או שאינם עקביים ולא מסוגלים להכיל את המתח הדיאלקטי הזה האופייני כל כך לתקופת ההתבגרות.

תוסיפו לזה את 'סיר הלחץ' של שהיה בבית בגלל הקורונה? הבשורה היא שיש מה לעשות !

כשמתבגרים נשאלו במחקרים מה הדבר שהכי היו רוצים מההורים? מרביתם ענו: שהבית יהיה רגוע, שיהיו יחסים טובים בין ההורים, שהמצב הכלכלי יהיה טוב ושהזוגיות בין ההורים תהיה טובה.

זה מה שהילדים שלנו צריכים- את המקום הבטוח, הבית אליו יוכלו לחזור ולהתנחם בו. וזה גם מה שאנחנו צריכים.