מתי ובני (פרטים בדויים) זוג הורים עסוקים מאד: היא עצמאית מנהלת עסק, הוא  עובד כעו"ד במשרד עורכי דין, השניים מקפידים לצאת כל שבוע לדייט כדי לשמור על השפיות ועל הזוגיות. "הרבה פעמים אני מוצא את עצמי יושב בבר מול מתי, והיא עסוקה עם הטלפון. כל פעם זה תירוץ אחר: או לקוחה שצריכה ממנה משהו, או שהיא מסתמסת עם אחותה. הסיבות כולן מוצדקות. הבעיה היא שאני יושב שם מולה וממש נעלב. אני מרגיש שאני לא בראש מעייניה, הטלפון מעניין אותה יותר ממני".

כל דבר שהוא מוגזם ומוקצן, לא בריא לאדם עצמו ועלול לחבל במערכת היחסים. כך גם עם מסכים, ובעיקר הטלפונים הניידים- הם אחד המחבלים במערכות היחסים כאשר אחד מבני הזוג או שניהם, עסוקים בטלפונים במקום בתקשורת ישירה נטולת הפרעות והסחות דעת.

הרבה זוגות השרויים במאבקי כוח מתכננים את חייהם כך שלא תיתכן ביניהם קרבה ממשית, אומר הנדריקס ממציא גישת האימאגו לטיפול זוגי, ומכנה את ההתנהגויות האלו 'פתחי יציאה'. יש פתחי יציאה דרמאטיים כמו רומן, או ניסיון התאבדות, או מינוריים כמו צפייה בטלוויזיה ושימוש מוגזם בטלפון נייד, שגוזלים אנרגיה ומעורבות ממערכת היחסים. לא משנה מה הסיבות להתרחקות של בני הזוג זה מזה, הם ימשיכו יחפשו סיפוקים במקומות הלא נכונים.

באופן מפתיע הרבה יותר קשה לוותר על 'פתחי יציאה' קטנים: לדוגמא, וויתור על צפייה בטלוויזיה במשך שלושה חודשים לאשה המכורה לסדרות, קשה לפעמים מהוויתור על אפשרות הגירושים. כי ויתור על פתחי היציאה הקטנים האלו שוללת הנאות ובעיקר, אם בני-הזוג יתמקדו יותר זה בזה, הם יאלצו להתייצב מול רגשותיהם המודחקים, מול האכזבות, הכעס והפחד, רגשות שקיימים אצלם והודחקו.

מה עושים? עושים שינוי הדרגתי. בוחרים משהו קטן אחד ואיתו מתחילים.

התגובות לצמצום פתחי היציאה מגוונות: יש זוגות שנהנים מהתהדקות הקשר ויש זוגות שמרגישים שחסימת פתחי היציאה מצמצמים להם את אפשרויות הבריחה ממצבים קשים. התועלת היא בכך שהם יודעים את הסיבות להתרחקות שלהם מבני זוגם ואולי יבחרו לטפל בזה.

פורסם במדור תורת היחסים, בעיתון במת השרון-

https://sites.google.com/bamathasharon.com/2720/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-17-2-7-20