הקשר בין הצלחה, כישלון ודיכאון

כולנו אוהבים להצליח. אני לא מכירה אנשים שיעדיפו להכשל. אבל מה החשיבות של כישלון עבורנו? הפסיכולוגית והחוקרת ד"ר דווק אומרת שיש אנשים שעבורם הצלחה או כישלון מגדירים את הזהות שלהם. מדובר באנשים בעלי תבנית חשיבה מקובעת, שחושבים שהתכונות שלנו קבועות ולא ניתנות לשינוי. כלומר- הכישלון הפך מפעולה  ('אני נכשלתי במשימה') ל'זהות' (אני כישלון). לעומתם, אנשים אחרים שלא מייחסים את ההצלחה או את הכישלון כחלק מהגדרת הזהות שלהם, אלו הם אנשים בעלי תבנית חשיבה מתפתחת המאמינים שהיכולות, התכונות ואפילו האינטיליגנציה ניתנות לשינוי והכל עניין של לימוד ותרגול .

מה הקשר בין האופן בו אנו תופסים כישלון לבין דיכאון ואיך זה משפיע עלינו בחיי היומיום? במחקר מרתק חוקרים בדקו סטודנטים  שלוקים בדיכאון בעיקר בתקופת המבחנים (פברואר-מרץ), וביקשו מהם לערוך יומן מקוון במשך שלושה שבועות , כאשר בכל יום היה עליהם להשיב על שאלות בנוגע למצב הרוח שלהם, הפעילויות והאופן שבו התמודדו עם בעיותיהם.

התברר כי סטודנטים בעלי תבנית השיבה מקובעת  סובלים מרמות דיכאון גבוהות יותר. הם חשבו שכישלונותיהם הגדירו אותם כפחותי ערך. ככל שהרגישו מדוכאים יותר, כך גם לא נקטו יוזמה לפתרון בעיותיהם, הזניחו את הלימודים, לא הגישו את עבודותיהם בזמן וכו'.

ומה באשר לסטודנטים האחרים? גם בעלי תבנית החשיבה המתפתחת סבלו והיו אומללים. אך כאן התגלתה תופעה מדהימה. ככל שהסטודנטים בעלי תבנית החשיבה המתפתחת הרגישו מדוכאים יותר, כך הם השתדלו יותר להתמודד עם בעיותיהם, לעמוד בדרישות הלימודיות ולהמשיך במסלול חייהם הרגיל. ככל שהרגישו רע יותר כך נעשו נחושים והחלטיים יותר. מדוע? כי הם לא נתנו לכישלון להגדיר אותם. הם התייחסו לכישלון כאל מראה להמשך לימודיהם- היכן טעיתי ומה עלי לשפר.

האם אפשר לשנות את תבניות החשיבה שלנו? בהחלט.