החיים בשחור

הם הגיעו אלי לאחר שיחה טלפונית קצרה, וביקשו פגישה להדרכה הורית עבורם ובעיקר כדי לקבל כלים לטיפול בבנם בן ה- 11.  שניהם בשנות הארבעים לחייהם, אקדמאים, אנשים נעימים, נורמטיביים, הוא איש מחשבים בחברה גדולה והיא בתחום החשבונאות והפיננסיים. ביקשתי מהם שיספרו על בנם.

כל אחד בתורו גולל בפניי את האופי הקשה של בנם, סיפרו על התנהגויות השליליות שגורמות לקשיים ביניהם כהורים ובמשפחה עם שאר הילדים. הסבל שהם חווים ניבט בכל מבע, בכל משפט שסיפרו.

כשסיימו, שאלתי אותם 'ומה הדברים הטובים בבנכם?' פתאום השתררה שתיקה.

ההורים השפילו מבט למשך דקות ארוכות, עד שהאמא הביטה אלי ואמרה בפרץ של דמעות:

'אני לא מצליחה לחשוב על שום דבר טוב בו'.

כמה כאב היה בפניה של האם וכמה אומץ היה בה באותו רגע להביט באמת הקשה הזו ולהודות בה.

לרוב אנו מתמקדים בתקלות, בטעויות ב'מה לא עובד'. ההתמקדות בשלילי מעצימה את הקשיים, תורמת לעלייה במפלס חרדת הביצוע ולעיתים גם מונעת מהאדם להתחבר אל החוזקות שמהם ישאב כוחות להתמודדות בעיתות משבר.

מה אפשר לעשות כדי לשנות?

בכל אחד קיים משהו טוב וחשוב שנתמקד במה 'כן עובד', ולא רק בטעויות, בהתנהגויות שליליות, בדברים רעים או בקשיים. המיקוד אליו נבחר לכוון את הזרקור, יהפוך להיות המציאות אליה אנו מכוונים.

נתחיל בשאלה מה כן עובד? מה טוב?

כדי לכוון את הזרקור למה שכן עובד, השאלה תכוון אותנו להתנהגויות החיוביות, השפה בה נשתמש לשאלת השאלות, היא המכוונת אותנו לשינוי מיקוד המציאות שלנו.

יש טוב, ויש רע. זה לא אומר להתעלם מהרע. זה אומר להתמקד בחיובי.

גם אם ההווה נראה שחור וקשה, כמו זוג ההורים שבדוגמה- חשוב לבדוק מה היה טוב בעבר, מה עבד בעבר, וכך נוכל לחזור ולחוות תחושות של הצלחה שמחזקות את הביטחון של האדם בעצמו, וליצור אנרגיות חיוביות שתורמות למוטיבציה לעשייה. ברגע שההורים ימקדו את הזרקור בדברים הטובים שבנם עשה, במחוות חיוביות, בתכונותיו הטובות, ההורים ירגישו טוב יותר, וגם הילד יחווה חוויות של הצלחה שבונות את תחושת הערך העצמי. ההורים הם מודל לחיקוי שחיוני לילדים, ולכן השינוי של ההורים בהתמקדות בחוזקות, מתן סביבה אופטימית ותומכת ותחושת משמעות- הם קריטיים לשינוי.

(*הפרטים שונו כדי לשמור על חסיון)